בפוסט הקודם הזכרנו כמה חשוב התיאום ושיתוף הפעולה עם ההורים כאשר תכנית התנהגותית עומדת על הפרק.
היום נדבר קצת על התפקיד החשוב של המחנכים בהצלחת התהליך.
אחת התופעות הנפוצות בתחום החינוך המיוחד היא שההנהלה מנחיתה על המורה את 'מנתח ההתנהגויות' ללא התראה או הכנה מוקדמת ולעיתים המורה יפתח אנטגוניזם.
הרי הוא רואה בעצמו איש מקצוע מעולה ומי מכיר יותר טוב ממנו את התלמיד ואת צרכיו?
לכן, חשוב מאוד להכניס את יועץ ההתנהגות לתמונה בתיאום ושותפות מלאים של המורה.
הפעלה של 'תכנית התערבות התנהגותית' ללא שיתוף פעולה והבנה של המורה תצמצם מאוד את סיכויי ההצלחה.
כמו במקרה של ההורים, רצוי שהמורה יבין את הרציונל של התכנית ומומלץ לקבל ממנו משוב.
זה יכול לסייע בדיוק התכנית ולהגדיל את סיכויי ההצלחה בהמשך הדרך.
כמי שחבש וחובש את שני הכובעים (הייתי מורה בחינוך המיוחד והיום אני עוסק בניתוח התנהגויות) אני יודע ששילוב מוצלח של המחנכים הוא מפתח קריטי להצלחה.
Comments