הקשבה לצרכים ולרצונות של ההורים

הורים לילדים עם צרכים מיוחדים מודעים היטב לקשיים, לאתגרים ולאחריות העומדים לפתחם מדי יום ביומו.

אהבתם העצומה לילדיהם, המעורבות הרגשית שלהם בתהליך ההתפתחות שלהם והקשר הבלתי-אמצעי איתם, שאין קרוב ממנו, הם כולם תנאי הכרחי לצמיחה ולטיפוח של הילד.

עם זאת, הקרבה והמעורבות אינן מאפשרות להורה להתבונן באופן אובייקטיבי, חיצוני ומדויק יותר על התנהגות ילדיהם ולהסיק מכך את הדרכים הטובות ביותר לשפר את איכות חייהם,

לסייע להם להשתלב בחברה הסובבת אותם באופן שיענה על צרכיהם ולעזור להם להביא את עצמם לידי ביטוי באופן מלא ושלם יותר.

מצד שני, מנתח התנהגות או מורה שאינו אמפתי, רגיש, קשוב ומעורב רגשית בעצמו לא יוכל להעניק לילד את היחס האנושי, החם, הסובלני והמכבד שהוא זקוק לו על מנת לצמוח,

ולהורים את הליווי, הסיוע וההכוונה שיוכלו לעזור להם עם ילדיהם. רק יחס כזה, לצד היכולת לנתח באופן אובייקטיבי, חיצוני ובהיר יותר את התנהגות וצרכי הילדים וליצור תכנית התנהגותית\חינוכית מיטיבה ואפקטיבית, יוכל להביא להתקדמות.

כמנתח התנהגות ומורה בחינוך המיוחד, ניסיוני לימד אותי שקשב, רגישות ואמפתיה לצרכיהם של הילדים ולמשפחותיהם הם המפתח לעבודה משותפת שתאפשר לילדים להתפתח,

להשתלב טוב יותר בסביבתם, להביא את עצמם לידי ביטוי מלא ושלם יותר ולהיות שמחים ורגועים יותר.