הצלחה של 'תכנית התערבות התנהגותית' תלויה בשיתוף פעולה של כמה גורמים, כאשר תפקיד ההורים, בעיקר במקרה של ילדים שחיים בבית ולא בהוסטל, הוא קריטי להצלחת התהליך.
מאחר והרבה פעמים מדובר בתהליך ממושך, שבשלביו הראשונים צפויה (לפעמים) רגרסיה, חשוב שההורים יהיו מוכנים וערוכים, מנטלית ופיזית, שיבינו את הרציונל הטיפולי של התכנית וגם יאמינו בה.
במקרה של 'תכנית התערבות התנהגותית' שיתוף ההורים הוא, למעשה, 'שותפות' עם ההורים בביצוע וגיבוש התהליך.
בסופו של יום אף אחד לא מכיר את הילד טוב יותר מהוריו.
לכן, למרות שלהורים בדרך כלל אין הכשרה מקצועית רלוונטית, יש ערך עצום לאינפוט שלהם, אפילו ברמה האינטואיטיבית וחשוב לקחת אותו בחשבון.
בהקשר הזה כדאי לציין שאחד מתפקידיו של מנתח ההתנהגות, הוא לסייע ולתמוך בתכנית.
Comentarios