לפני כמה שבועות הייתי עד לשיחה בין אנשי הצוות, באחד המקומות שאני עובד בו, על אחד הילדים שלומדים במוסד החינוכי.
הם דיברו על פרטים מאוד אישיים שקשורים לילד.
אותו ילד עמד לידם והקשיב לשיחה!
הערתי להם על כך וטענתי שזה לא ראוי שידברו על פרטים כל כך אישיים בנוכחות הילד והתפתח דיון סוער...
הם טענו שהילד אינו מבין את דבריהם כיוון שנמצא בתפקוד נמוך ולכן הרשו לעצמם לדבר בנוכחותו.
אמרתי שאני לא בטוח בכלל שאינו מבין וגם אם כן, זה בכלל לא משנה! אין לדבר מעל הילד! זה לא ראוי ולא מכבד!
ברור לי שהדבר לא נעשה מתוך כוונה רעה אלא מחוסר מודעות.
מהיכרות אישית מדובר באנשי צוות איכותיים, מסורים, איכפתיים ונותנים את כל כולם למען הילדים שהם מטפלים בהם ועושים פשוט עבודת קודש עם הילדים!
אך במקרה הזה הם טעו.
ולצערי זאת תופעה די שכיחה.
במהלך עבודתי נתקלתי פעמים רבות באנשי צוות שמדברים מעל הילד.
ורק לפני כשבועיים כתבתי על הרצאה של הסופרת מאירה ברנע-גולדברג שהייתי בה , שסיפרה שאחת המטפלות שעבדה עם הילד שלה, הייתה מדברת איתה על הקשיים של הילד שלה בנוכחותו, ועוד מדובר בילד עם asd בתפקוד גבוה!
לדעתי מדובר בתופעה פסולה!
אני עובד כ-16 שנים בחינוך המיוחד כמחנך ומנתח התנהגות, לרוב לאנשים עם צרכים מיוחדים בעלי תפקוד נמוך-בינוני.
ובכל שנות עבודתי מעולם לא דיברתי מעל התלמידים בנוכחותם ובוודאי שלא על דברים אישיים או על הקשיים שלהם.
תמיד הקפדתי לדבר בגובה העיניים.
ותמיד הקפדתי להנחות את הצוות שעבד איתי לעשות כך.
לדעתי זה הרבה יותר ראוי ומכבד.
וכדי למנוע או לצמצם את התופעה הזו אני סבור שעל אנשי המקצוע להדריך את הצוות בעניין ולהגביר את ההסברה שאין לדבר מעל הילד, לא משנה באיזה רמת תפקוד הוא נמצא.
Comments