מהי הדרך הטובה ביותר להפעיל את התכנית ההתנהגותית?

כאשר אני מכין תכנית התערבות התנהגותית אני משתמש בכלי הערכה שונים כגון ראיונות ותצפיות, בודק באמצעות גרפים מהם הממצאים העיקריים של בעיית ההתנהגות שהתקבלו מהנתונים שאספתי,

מגדיר מטרות התנהגותיות להגברה והפחתה, קובע את הפרוצדורות ההתנהגותיות ודרכי ההפעלה שלהן אשר ייושמו עם המטופל, קובע מדדי הצלחה, בודק מהו הBaseline (בייסליין) ומחליט באילו אמצעים אשתמש בהפעלת התכנית.

אחד מהאמצעים החשובים ביותר לדעתי הם עקביות והתמדה בתהליך.

אחד מהאתגרים המשמעותיים ביותר לדעתי ביישום תכנית התערבות התנהגותית הוא עקביות והתמדה בביצוע הפרוצדורות של התכנית ע"י הצוות החינוכי או ההורים,

ואחד מהתפקידים העיקריים (לדעתי) של מנתח ההתנהגות הוא להדגיש את החשיבות הרבה שבעניין ולתת הדרכה כיצד ניתן לעשות זאת באופן היעיל והפשוט ביותר.

כשאנו מפעילים תכנית התערבות התנהגותית עלינו לקחת בחשבון שיהיו קשיים בביצוע ויתכן אף שבהתחלה תהיה החמרה בהתנהגות אך על מנת שהתכנית תצליח הכרחי, לדעתי, שנתמיד בדרך שהחלטנו עליה ושנהיה קונסיסטנטיים בביצוע הפרוצדורות שבחרנו.

אם למשל החלטנו שהתעלמות היא אחת מהדרכים המתאימות להפחתת או העלמת בעיית ההתנהגות,

על מנתח ההתנהגות לוודא שכל מי שמעורב בתכנית ההתנהגותית יעשה זאת בעקביות ובמידה ויש קושי ביישום עליו לקיים שיח על הקשיים עם הצוות או ההורים ולתת ליווי והכוונה מתאימים.

לפני מספר שנים הייתי מחנך בביה"ס לחינוך מיוחד לתלמידה עם התנהגויות מאתגרות רבות (חטיפת אוכל, קריעת בגדים, קימה מהכיסא פעמים רבות במהלך שיעורים ועוד).

הכנתי ביחד עם היועץ ההתנהגותי בביה"ס וצוות הכיתה תכנית התערבות התנהגותית.

השתמשנו בכלים התנהגותיים שונים ולאחר מספר חודשים חלה הפחתה רבה במרבית ההתנהגויות המאתגרות.

בנוסף לשימוש בכלים ההתנהגותיים, אחת הסיבות המרכזיות להצלחת התכנית לדעתי, היא שהיינו עקביים בהפעלת התכנית וקיבלנו ליווי והדרכה.

כל הצוות שיתף פעולה באופן מלא ויישם את רכיבי התכנית והיועץ עקב מקרוב אחר ביצוע התכנית ונתן לנו הדרכה מתאימה כאשר היו (והיו!) קשיים.